יום חמישי, 26 ביולי 2012

מותה של אויטה פרון – השבוע לפני 60 שנים



ב- 26 ביולי 1952, לפני 60 שנים בדיוק, נפטרה אווה (אוויטה) פרון, אשת נשיא ארגנטינה, הקולונל חואן דומינגו פרון. מותה מסרטן בגיל 33 עורר תגובות עמוקות וקיצוניות של אבל בציבור הארגנטינאי. אוויטה שנולדה במשפחה עניה נישאה ב- 1945 לפרון שהיה אז שר העבודה והרווחה של ארגנטינה. פרון נבחר כנשיא ארגנטינה בעיקר בשל תמיכת מעמד הפועלים בו אך לבחירתו תרמה רבות גם תמיכתה של אוויטה במדיניותו בתכנית הרדיו שהגישה.  אווה פרון הייתה שותפה פעילה לפעולותיו של פרון כנשיא ובמיוחד בענייני רווחה, עבודה ובריאות. היא נטלה בפועל את סמכויות משרדי הבריאות והעבודה והקימה קרן לסיוע סוציאלי עבור הציבור בארגנטינה ועבור נזקקים בארצות מתפתחות (בין היתר נתרמו מזון ובגדים לתושבי המעברות בישראל). היא פעלה במיוחד לקידום מעמדן של הנשים בארגנטינה ולהחלת זכות הבחירה לנשים. למרות פעולות לדיכוי מתנגדיו זכה פרון בפופולאריות רבה וזאת בשל מדיניותו המיטיבה ובשל פעולותיה של אוויטה למען פשוטי העם. אוויטה לא הצליחה לבסס את מעמדה הפוליטי באופן רשמי ולהבחר לסגנית נשיא אך המשיכה בפעילותה הציבורית בתוך ארגנטינה ומחוצה לה גם כשגרירה לא רשמית ונפגשה עם ראשי מדינות ובעיני הציבור הלא ארגנטיני הפכה מזוהה עם ארגנטינה. עם זאת ניקזה אוויטה אליה ביקורת רבה של האליטה הארגנטינאית שראתה בפעולותיה למען פשוטי העם אמצעי להאדרת שמה.
בין תיקי משרד החוץ, השמורים בארכיון המדינה מצאנו תיק מכתבים של יעקב צור, שגריר ישראל בארגנטינה אל משרד החוץ בירושלים. במכתבו למשרד החוץ מ- 5 באוגוסט 1952, 10 ימים לאחר מות אוויטה, תיאר צור את האבל הכבד שאפף את המדינה. הוא ראה באירועי האבל הקיצוניים שאותם תיאר במכתבו "פסיכוזה המונית...היסטריה הגובלת בטירוף הדעת..הפגנה חסרת טעם של עבודת אלילים מופלגת. עם זאת התלונן במכתב אחר על  תגובות מינוריות מידי מצידה של מדינת ישראל למותה, אשר אינן תואמות את האבל הכבד ואת הציפיה להשתתפות העולם באבלם של הארגנטינאים.
דמותה של אוויטה אכן צברה סממנים מיתיים עם מותה. גופתה נחנטה והוצגה לראווה, והייתה מוקד עלייה לרגל עד נפילתו והגלייתו של חואן פרון בהפיכה צבאית ב-1955. עד היום נחשבת אוויטה לקדושה בעיני המוני ארגנטינאים. דמותה הונצחה במחזמר של אנדרו לויד וובר שהוצג בברודווי ובווסטאנד בלונדון ובסרט קולנוע.



אין תגובות: