יום חמישי, 20 במרץ 2014

הקשר בין הקולה שאתם צורכים, התרופות שאתם נוטלים, וערך ויקפדיה נדיר שכמעט ולא תורגם, למדען אחד ששימש כנשיא מדינת ישראל - 30 שנה לפרס יפן במחווה לזוכה הראשון

כמו בכל סרט עם סיום מרגש, אנחנו מתחילים הפעם את הסקירה שלנו מהסוף. זהו הסרטון הרשמי שפירסמה לאחרונה הוועדה לאירועי חגיגות ה-30 לכינון פרס יפן. במרכזו, שנת 1985 בה מופיע הנציג הישראלי בקידה לקיסר יפן.



חוזרים אחורה בזמן.. בימים האחרונים, סקרנו את סירובו המנומס של פרופסור אלברט איינשטיין להיות המדען השני שמתהדר בכתר הנשיאות בארץ. המדען הבא שכיהן בתפקיד בנוסף לד"ר חיים וייצמן, היה הנשיא הרביעי - פרופסור אפרים קציר. קציר נהג להתגאות באותה עת בעובדת היות חמישים אחוז מהנשיאים כימאים, בכוונו לוייצמן ואליו (אל מול כהונת בן צבי ושזר). למרות זאת, מעברו מהמעבדה במכון וייצמן ומעולם הכינוסים הבינ"ל אל הקלחת הפוליטית, לוותה בהתלבטות ומחשבה רבה.

קציר במשרדו במכון וייצמן ערב השבעתו לנשיאות
אפריל 1973/ לע"מ
לאחר שהסכים ליטול על עצמו את התפקיד, נאם בפני ישיבת הועד הפועל של הסתדרות העובדים וחשף בפומבי את מחשבותיו (עמוד 17): "כשהייתי צעיר, עמדתי על פרשת דרכים: האם ללכת למחקר ולענייני רוח או אם ללכת לחיי המעשה. המדע משך אותי מאוד ותקופה מסוימת חשבתי שאולי אני בוגד בחברי בתנועת העבודה בזה שאינני עוסק בחיי המעשה. תרשו לי לומר כאיש מעבדה, שעם כל אהבתי ללא גבול לאזרחים החיים במדינת ישראל, עם אהבתי ללא גבול לעם ישראל, אני חושב שבסופו של דבר מדינת ישראל אפשר להתבונן עליה כעל מדינה לא כל כך גדולה, שקל לעשות בה ניסויים ושאפשר לשנות אותה".

דבריו אלו, קיבלו תוקף נוסף בביקורו הממלכתי בארה"ב בשנת 1975. במפגשו עם ראשי המגבית היהודית המאוחדת, אמר: "ככימאי אני רואה את ישראל הקטנה בדמות שילוב של מעבדה, מפעל ניסויי (Pilot plant), ועולם ומלואו בה נוכל לנסות באורח מעשי את הרעיונות הנפלאים שהעסיקו אותנו שנים כה רבות".

קציר אם כן, לא התכוון להזניח את אומנותו וראה לנכון לשלב בין העולם הפוליטי והעולם המדעי. במענה למכתב ברכה שקיבל עם היבחרו לתפקיד מעמיתו הפרופסור ברנארד ארלנגר, איש המחלקה למיקרוביולוגיה באוניברסיטת קולומביה, בחר להדגיש: "כפי שרמזת בחכמה, אמצא דרכים להמשיך את עבודתי במעבדה. יש בכוונתי לעשות לשם כך כל מאמץ אפשרי". אל עמית מחקר אחר בשבדיה, רשם (סעיף 7): "למרות צריכת הזמן המוגברת שהמשרה מצריכה, אני ממשיך לעסוק במדע. את מרבית סופי השבוע אני מבלה במכון וייצמן. הנני נחוש להקדיש עצמי באופן מלא למדע עם סיום כהונתי בעוד שלוש שנים" (להלן המכתב באנגלית).


"לכאן אני חוזר כשאני מחפש מקום מקלט"

במילים אלו, בטקס קבלת אזרחות כבוד של העיר רחובות, בעת כהונתו כנשיא המדינה, ביקש קציר לבטא את הקשר הראשוני שלו - עולם המדע. ואכן, עם פרישתו מן הנשיאות לאחר פרק כהונה אחד שנמשך חמש שנים, מיהר לשוב אל מה שכינה בכל הזדמנות - 'אהבתו הראשונה'. מחקרו העיקרי בתחום האנזימים המקובעים, הגיע לשלב הפיתוח הסופי והעת בשלה להינות מפירות עמלו. 



בשנת 1985, נרשמה תפנית היסטורית בדרכו האקדמית ארוכת השנים בתחומי הביוטכנולוגיה, עם זכייתו בפרס יפן היוקרתי. הפרס, שנוסד לראשונה בשנה זו, היווה את תשובת הנגד של היפנים מתוך רצון ליצור מקבילה מדעית לפרס נובל. הפרס בהגדרתו, מוענק על פריצות דרך והישגים יוצאי דופן (בדגש יישומי, להבדיל מפרס נובל שעוסק בתגליות על רקע מדע בסיסי-תיאורטי). מגזין Science הגדיר אותה עת את התגלית: "בסיס למהפכה תעשייתית של ממש". הראשונים שמיהרו לנצל את המידע שהתפרסם ממעבדתו של קציר היו היפנים, והם בחרו להכיר לו על כך תודה והוקרה בינלאומית. מתוך 291 מועמדים לפרס נבחרו שני חתנים, אחד מהם היה קציר - הישראלי הראשון והיחיד שזכה בפרס. מאז, התנופפו 13 דגלי מדינות מעל מקבלי הפרס, רובם אמריקאים ויפנים. טקס קבלת פרסי הזוכים נערך מדי שנה באמצע חודש אפריל בנוכחות קיסר יפן, ראש הממשלה, נשיא בית המשפט העליון ושגרירים זרים באירוע של כ-1000 אורחים.

אנזימים, שהיוו את מוקד מחקרו, הם למעשה חלבונים המהווים זרז ביולוגי לתהליכים כימיים. האנזימים מזרזים תגובות כימיות בגופם של יצורים חיים ובעלי חיים. קציר ואנשי מעבדתו פיתחו תיאוריה מפורטת וחדשנית על התנהגותם והתכונות שלהם. כיום, התעשייה מבוססת על פעילות אנזימים מקובעים, והערך הכולל של תוצרת התעשייה הזו מגיע למיליארדי דולרים בשנה. אנזימים אלו מצויים בשימוש נרחב בתעשיות שונות והן מאפשרות לייצר מזון בריא יותר. יש להם שימוש במוצרי חלב ואף במשקאות כגון קולה בה ניתן לכלול פחות סוכר המזיק לבריאות השן, לאנזימים אלו נמצא שימוש גם בתעשיית התרופות, כגון בתרופת הקופקסון המוכרת המהווה את ספינת הדגל של חברת טבע. שימושים נוספים נמצא גם בתעשיות החקלאות והאלכוהול (להרחבת הקריאה אודות שימושיות המחקר).

בהודעה הרשמית מטוקיו נאמר כי "ד"ר קצ'לסקי הוכיח את עצמו כנאו חלוץ. לתוצאות הייחודיות והמקוריות שלו אין שום מקבילה בתחום הזה. לכן הוא ראוי להיות המקבל הראשון של פרס יפן בתחום הביוטכנולוגיה".  כמו כן צויין, כי בזכותו הפכה יפן למדינה המובילה בעולם בתחום האנזימים המקובעים. בהרצאתו אמר קציר: "כשהתחלתי את עבודתי על אנזימים מקובעים נעתי במרחב התיאורטי לחלוטין. טוב להיווכח שיש למחקר זה השלכות מעשיות חשובות. סיפוק אדיר הוא עבורי עובדת שיתוף הפעולה בין מדענים ממגוון כה רב של תחומים לרווחת הכלל".

קציר מקבל את פרס יפן - 1985 (החל מדקה 17:44)


בראיון שנערך עימו והתפרסם בעיתון דבר ניסח קציר את תמצית השקפתו באופן הבא: "כיום שוב אין המדענים רשאים לפעול כפי שפעלו בעבר: להסתגר במעבדותיהם כבמגדל שן, תוך התעלמות מסביבתם או מהמסקנות הנובעות מעבודתם. כיום, חייבים אנו להשתלב השתלבות מלאה בחיים המודרניים, הואיל ואנו חלק מן החברה המודרנית". בראיון אחר לעיתון הארץ, ציין: אחת הסכנות הגדולות היא שאיש המדע, שעה שהוא עסוק בפיתוח המדעי שוכח את הפונקציות החברתיות והאנושיות שלשמן הוא מפתח".

בשבוע בו יצויין יום המדע הישראלי, ניתן לומר ללא ספק שפרופסור קציר, הגשים את חלומו, לא נותר במגדל השן המדעי אלא שילב חזון ומעשה, והפך את ישראל למעבדה קטנה עם בשורה גדולה לכל העולם.

אין תגובות: